זידאנה נ' "שירביט" חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לתשלום נזקי גוף בגין תאונת דרכים מיום 24/11/109.

לטענת התובעת, היא נהגה באותו היום ברכבה כאשר רכב צד ג' פגע בה מאחור. לטענת התובעת נגרמה לה כתוצאה מהתאונה פגיעה בגב ובצוואר. התובעת הגישה אישור משטרה בדבר עצם קרות התאונה והצעת תיקון לרכב העומדת ע"ס 800 ₪. התובעת טענה כי יום למחרת התאונה, כאשר התגברו כאביה היא פנתה אל חדר המיון בבית החולים "בני ציון" בחיפה, שם נבדקה ונקבע כי היא סובלת מרגישות בעמוד השדרה המתני וניתנה לה חופשת מנוחה בת שלושה ימים בלבד.

התובעת טוענת כי אינה עובדת, אך ניתנו לה תקופות אי כושר שונות וכן עברה התובעת 13 טיפולי פיזיותרפיה. התובעת טוענת כי בבדיקת CT אשר עברה ביום 15/6/10 נתגלה בלט דיסק בחוליות L4-L5.

התובעת הגישה מסמכים רפואיים המעידים על הבדיקות אותן עברה וכן הגישה תעודה רפואית מטעמו של דר' נעום – אוטורפד המעידה כי יתכן ובהמשך, תזדקק התובעת לניתוח בגב.

התובעת עתרה לפיצוי בגין כאב וסבל בסך 15,000 ₪ , הוצאות וטיפולים רפואיים בסך 1000 ₪

נסיעות בסך 2000 ₪ ועזרת צד ג' בסך 2000 ₪. כן עתרה התובעת לפסוק לה שכר טרחת עו"ד והוצאות.

הנתבעת טענה כי נסיבותיה של התאונה הועצמו בידי התובעת ולמעשה מדובר היה בפגיעה קלה עד מאד, מבלי שהתובעת נפגעה בה. הנתבעת הציגה בפני בית המשפט אף את דו"ח החוקר מטעמה בעניין. הנתבעת מצאה חיזוק לטענותיה אלו אף בהצעת התיקון אשר הוגשה מטעמה של התובעת ועומדת ע"ס 800 ₪ בלבד. הנתבעת טענה כי פנית התובעת לחדר המיון נערכה אך למחרת התאונה ולא העלתה כל ממצא של ממש מלבד תלונות סובייקטיביות , כך אף באשר ליתר הבדיקות אשר נערכו לתובעת בהמשך. לטענת הנתבעת, לא הציגה התובעת קבלות בגין רכישת תרופות לשיכוך כאבים ואף הפסיקה את טיפולי הפיזיותרפיה על דעת עצמה, דבר המעיד, לטענת הנתבעת כי אין בטענות התובעת בדבר סבלה, ממש. הנתבעת טענה עוד כי לו אכן היתה התובעת חווה סבל של ממש, הייתה עדות לכך כי עברה את אותו הניתוח עליו המליץ הרופא אורטופד מטעמה. אשר לבלט הדיסקלי אשר התגלה אצל התובעת, טענה הנתבעת כי מייעוץ מקצועי אשר קיבלה, עולה כי הדבר נובע משינוי פיזיולוגי ולא כתוצאה מטראומה.

הנתבעת טענה כי לא הוכח נזק מיוחד ולאור הממצאים בתעודת חדר המיון שם נקבע כי התובעת מתהלכת בחופשיות, התובעת אף לא נזקקה לעזרת צד ג'. משהתובעת אינה עובדת, הרי שאין ממש בטענותיה באשר להפסד שכר ובהיעדר נזק של ממש, הרי שאין לפסוק לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 4ג לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל"ה 1975.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם בקפידה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 2000 ₪.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

נוכח מהות ההליך, ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, ה' ניסן תשע"ב, 28 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: